שטר בטחון- כיצד לפעול / יוסף ויצמן

בס"ד

שטר / שיק בטחון -  כללים חשובים לפני המסירה

מאת: עו"ד יוסף ויצמן

גם כיום שהשימוש בשקים / שטרות חוב הולך ופוחת מן העולם, ומפנה את מקומו לשימוש מוגבר ב"כרטיסי אשראי" אשר מונעים את הבעייתיות הגוברת בשימוש בשטרות במהלך המסחר החופשי, דומה, כי ישנם מס' מקומות בהם "אין תחליף" לשימוש בשטר ע"פ צורת המסחר הקיימת כיום, וכי ישנם מקומות שנדרשת הפקדת "שטר בטחון" בידי נותן השירות לשם הבטחה של קיום השירות בסופו, והחזרת המצב לקדמותו תוך מילוי של כל החובות של נותן השטר.

מצב זה של מסירת שטר פתוח לשם מילוי והבטחת הזכויות של נותן השטר, גורר לעיתים רבות את הצדדים לבתי משפט, לשם הגדרת החובות והזכויות אשר נתנו במסגרת הבטחת ההתחייבות ומתן השיק כבטחון בגינה.

לעיתים קרובות מזדמן כותב שורות אלו לבתי משפט לייצוג לקוחותיו, אשר נתבעו או תובעים על פירעון שטר  אשר נמסר לביטחון, והצדדים עוברים מערכת תביעות ארוכה ומייגעת וכל זאת עקב אי מתן מחשבה טרם מסירת השטר לידי הצד השני, אין ספק כי אם היו קורים מאמר זה טרם מסירת השטר היו חוסכים הרבה עוגמת נפש ומחלוקות מיותרות בין הצדדים .

מתן שיק בטחון כאמור הינו מחויב המציאות במקרים רבים, אך עלינו לנהוג בתבונה טרם מסירת השטר לידי מקבלו. וע"כ ננסה לבאר בקצרה.

חשוב לדעת כי תמיד חובה לציין את שם הנפרע ע"ג  השטר.  שכן אי ציון של שמו של הנפרע בצורה ברורה והוספת צמד המילים החשובות "למוטב בלבד" יאפשרו למקבל השטר להסב אותו לצד ג' או לסחור בו ולמוסרו לנפרע אחר, וע"י זה לגרום לבעל השטר לשלם מיידית את מלוא הסכום הרשום ע"ג השטר, ללא כל קשר לעסקת היסוד אשר התרחשה בין נותן השטר למקבלו, ורק לאחר מכן לתבוע בתביעה ארוכה ונפרדת את מקבל השטר מידיו.

תמיד יש להעדיף למלא את השיק בסכום המקסימאלי שהשטר נועד להבטיח, פעולה זו תוחמת את קצה גבול התביעה העתידית, ומונע ניפוח מלאכותי של החוב לשם הפעלת לחץ על נותן השטר, ואף נותן אינדיקציה ולו חלקית על העסקה אשר בוצעה בין הצדדים.

ככל האפשר ובמידה ואין התנגדות מהצד השני רצוי להוסיף בשטר את מהות העסקה בגינו הוא נמסר, ובאיזה תנאי ניתן להגיש את השטר לפירעון מידי, חשוב לשים לב, כי הוספת תנאי מתלה בשטר בגין הפירעון פוגם לעיתים רבות את השטר ממימוש מידי בהוצל"פ, אך פגם זה אינו נועל את דלתות מחזיק השטר מתביעה לפי דיני החוזים, שכן פגם זה רק "הפחית" מערכו כשטר חוב אשר ניתן לפירעון מידי ללא כל קשר לעסקה כזאת או אחרת אשר התבצעה או לא בין הצדדים, לבין תביעה חוזית אשר תתנהל בבית משפט לפי דיני החוזים-ראיות-שליחות וכו'

מסקנה: שטר בטחון חייב לכלול בתוכו את כל הפרטים אשר צריכים להיות רשומים ע"ג, ולא להשמיט פרט כמו תאריך, שם המוטב וכו'  תמיד להוסיף את המילים "למוטב בלבד" בצירוף קרוס, ותמיד רצוי להוסיף בקצרה את סיבת מתן השטר, בהתנהגות זו אפשר למנוע תביעות עתידיות ומצבים בו נותן השטר משלם פעמים את חובו למקבל השטר.

הכותב בעלים של משרד עורכי דין יוסף ויצמן ושות' ומומחה בתחום ההוצל"פ ודיני שטרות

יובהר כי האמור במאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.

יוסף ויצמן
ל"פ. כמו"כ יצוג חייבים, הסדרי חובות עם בנקים ועורכי דין, פשיטות רגל וכל הקשור לייצוג בבתי משפט. עו"ד ויצמן חבר בפורום לשכת עורכי הדין בהוצל"פ ומתמחה בכל הקשור לפעילות הוצל"פ בכל הלשכות בארץ.
עו"ד ויצמן יוסף, בעלים ומיסד משרד עו"ד ויצמן ושות', מוסמך בגישור, סגן יו"ר ועדת הוצל"פ של לשכת עורכי הדין, ומרצה בכיר בתחום.
יוסף ויצמן
ייצוג חברות וזוכים פרטיים, גבית שטרות, מזונות ילדים, חשבוניות, פסקי דין, התחייבויות וכ"ו ייצוג חייבים, איחוד תיקים, פשט"ר, וכן הסדרי חוב מול מוסדות וארגונים.
זבוטינסקי 117
בני ברק
03-6167732
03-5783337
קישור לאתר
חוק ומשפט - אזרחי
תאריך: 12/5/2011
 


מאמרים נוספים בתחום חוק ומשפט - אזרחי

מיהו אויב, מהי מלחמה / אלי דורון
לכאורה, "מלחמת הסנקציות" העכשווית מול איראן מספקת לסוחרים חוקים וכללים ספציפיים וברורים: מועצת הביטחון של האו"ם מטילה סנקציות, מדינות שונות מחוקקות חוקים ובהם שלל עונשים ואיסורים, "רשימות שחורות" מתפר
תנאים להכרה בעמותה כמוסד ציבורי וכמלכ"ר / אלי דורון
השאלות העומדות לבחינה בנושא זה הינן: האם העמותה עומדת בתנאים הנדרשים על מנת להיחשב "מוסד ציבורי" לפי סעיף 9(2) לפקודה? האם העמותה עומדת בתנאים הנדרשים על מנת להיחשב "מלכ"ר" לפי סעיף 1 לחוק מע"מ?
דיני חוזים - עושק/ כפייה כעילה לביטול חוזה / אלי דורון
סעיפים 17-18 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים") מתייחסים לאפשרות של ביטול חוזה שנכרת עקב "כפיה" או "עושק".
שטר בטחון- כיצד לפעול / יוסף ויצמן
כיצד מוסרים "שיק בטחון"? מה הסיכונים הכרוכים בזה? מאמר שנכתב ע"י עו"ד יוסף ויצמן אשר מתמחה בתחום ההוצל"פ בו מתומצת ומוסבר הסיכונים הכרוכים במסירת שיק בטחון וכיצד לבצע זאת ולא לסכן את המוסר
על מי חלה החובה לשאת בדמי מזונות הילדים? / מירי כהן
על פי החוק, דמי מזונות הילדים נקבעים בהתאם לדין האישי החל עליהם, לומר אם בני הזוג הם יהודים, הדין החל עליהם הוא הדין הרבני, ואם הם בני זוג מוסלמים יחול עליהם הדין השרעי וכך הלאה .
מי זכה לקבל אפוטרופסות הבן או הנכדה? / מירי כהן
טיבעו של אדם הוא להתבגר ולהזדקן וכתוצאה מכך כוחו נחלש וכך גם קטנים יכולותיו לטפל בענייניו. ברוב המקרים הילדים הם אלה אשר נוטלים את המושכות ועוזרים להוריהם לטפל בעניינים הכספיים שלהם
יוסף אלברק – משרד עורכי דין / לילך כהן
להיות עורך דין נחשב למקצוע מאוד מכובד ובעל יוקרה. נראה שלאחרונה ישנו פיחות במעמדו של עורך דין, וזאת עקב העובדים שנפתחו לצד האוניברסיטאות גם מכללות, ורף הקבלה ללימודים ירד.
למי שייך האוצר שבים? / אלי דורון
מצאתם אוצר באניה טרופה – למי שייכים האוצר והאנייה? לבעלי האנייה? ליורשים? לחברה המבטחת? ומהן הזכויות שלכם כמוצאי השלל? גם בעניין איתור אניות טרופות וחילוצן חלים כללים משפטיים.
עבירות על פי חוק המים / אלי דורון
עבירות על פי חוק המים אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) - רותם סלע, משפטנית מקורות המים במדינה הינם קניין ציבורי, ככאלה הינם ניתנים לשליטתה של המדינה ומיועדים לצרכי תושביה. חוק המים
סמכותה של ועדת ערר לפסוק הוצאות / אלי דורון
במאמר קצר זה, נטען כי ככלל, ערכאת ערעור לא תתערב בשאלה של לפסיקת הוצאות אשר הוחלטה על ידי ועדת ערר.