העונש הראוי – לנשיא קצב / אברהם פכטר

העונש הראוי – לנשיא קצב

 

נשיא שמורשע באונס – לא יאומן כי יסופר. עוד פרשה שישראל לא צריכה להתגאות בה.

ככל שמעמדו של איש ציבור גבוה יותר – נפילתו אמנם קשה וכואבת יותר, אך גם אחריותו, כבודו ומעמדו מחייבים יותר.

העונש הראוי – צריך להיות איזון בין חומרת המעשים לבין הפגיעה, ההשפלה, הנפילה והתעללות התקשורת.

הרשעה בתקשורת, מבחינה ציבורית ומשפטית – הוא נתון שיש להתחשב בו בגזר הדין.

 

 

עד אנא הגענו, במדינתנו בת ה-63, שנשיא מדינה מורשע בשני מעשי אונס ושיבוש מהלכי משפט ומתחנן על נפשו בפני בית המשפט.

כל התקדימים המשפטיים, שהתביעה והסנגוריה הציגו בפני בית המפשט וכל הטיעונים לחומרה ולקולא שניתן להמציא לעת הזאת – לא יכולים לייצג נאמנה, סיטואציה כה חדשנית ומביכה כאחד.

טוב עשו, מבחינה אסטרטגית משפטית, שני הצדדים, שוויתרו על הבאת עדים לטיעוני העונש, שהרי בית המשפט שמע קרא ויכול לתאר את העשוי להיאמר לטוב ולרע – ולמנוע ע"י מהלך זה, מעדים לטחון מים ולהביך עצמם תוך כדי העדות.

מה עוד, שכפי שאמרתי, התקדימים והעדויות לא יכולים להועיל בהרבה במקרה הראשוני והתקדימי הזה, שבו נשיא מדינה, שעומד בראש הפירמידה, נופל לפתח גיהינום המבוכה והבושה תוך פגיעה תדמיתית במוסד הנשיאות בארץ וכלפי כולי עלמא.

אי קבלת הסדר הטיעון החלומי שהשיגו עורכי הדין של קצב – היה הימור שנכשל קשות ומצביע בעיקר על שיקול דעת מוטעה של קצב, הן לגבי התנהגותו, מעשיו, מעמדו וההשלכות של מעשיו – שלא נשקלו בהגיון על ידו משך השנים.

הטענות שיש לפעול לגבי איש ציבור רם מעלה, לפי "עקרון בוזגלו" המשפטי, לאמור: יחס ועונש כמו לכל אזרח מן השורה – הוא נכון בעיקרו אך קשה ליישום במציאות.

הנפילה של איש ציבור – ממרומי הפירמידה החברתית מוסדית שלטונית, לרצפת הכלא ולדלי השירותים הוא כה כואב ומכאיב, שיש לתת לכך משקל מאוזן בשיקולי העונש.

יש להוסיף לכך את הפגיעה במשפחה, בתדמיתה, בעתידה וביכולת שיקומה הפסיכולוגי – כשאות קין על ביתם.

מעמדה ותפקידה של התקשורת

ככל שהאירוע, מתייחס לדמות ציבורית חשובה יותר, כמו נשיא, ראש ממשלה, שר, ח"כ, מנכ"ל, כך חשיבותה בסיקור, בחיקור ובדיווח, רב יותר ומשמעותי. אך אסור בתכלית האיסור, שהתקשורת תהפוך לחודרנית, רכילותית ותחצה גבולות מקצועיים ואתיים.

בפרשת קצב, כמו בפרשת אולמרט, ביבי נתניהו בזמנו – התקשורת חצתה גבולות בדיווח החודרני, אגרסיבי, חד צדדי וחמור מכל התקשורת, שפטה והרשיע את איש הציבור עוד בטרם החל משפטם.

גם בית המשפט במקרה הנשיא קצב – התייחס לאספקט הזה בהכרעת הדין, על מעללי התקשורת ואין לי ספק שהתעללות התקשורתית בקצב לאורך המשפט והרבה לפניו, תוך כתבות והצהרות בראשי פרקים ועמודים ראשיים על מעלליו בחדרי חדרים של בניין הנשיאות ומשרד התחבורה – היו בנוסח טלנובלה מן הזן הנחות ביותר.

על בית המשפט לתת משקל לקולא – בשקילת העונש על היחס שקיבל הנשיא ומוסד הנשיאות במקרה הספציפי.

מעמד המתלוננות וחלקן בפרשה

הכרעת הדין, לא נתנה תשובה מלאה, מספקת ומשכנעת על חלקן ההתנהגותי של המתלוננות בפרשה זו. אמנם ניתנו הסברים פסיכולוגיים וניתוחים פסיכיאטריים, על התנהגות נשים לאחר אונס והקושי על הגילוי ומסירת העדות או התלונה במשטרה, אך עדיין נשארו שאלות רבות ללא מענה ראוי גם לא ע"י התקשורת.

גם א' מבית הנשיא וגם א' ממשרד התחבורה – היו אמנם בחורות צעירות, אסרטיביות, מלאות חשיבות עצמית על המשרות והתפקידים שקיבלו מהנשיא והקידום המטאורי ואולי גם קצת פחדו מהמעמד והאיש, אך זה עדיין לא מסביר את הכניעה וחוסר האונים שגילו בהתנגדותן למעשים, באי עזיבתן את התפקיד או בתלונות לקרובים או פנייה לעזרה לגופים המתאימים.

למרות כל הניסיונות – הפסיכולוגיים והחברתיים, להסביר את המשך דבקותן בתפקיד, למרות כל הסימנים המקדימים של הטרדה מינית – אין הסבר הגיוני ומשכנע שבחורה שנאנסת פעם ראשונה – ממשיכה בעבודתה ובתפקידה עד שנאנסת פעם שנייה, בנסיבות די מוזרות וקיצוניות בבית מלון לאחר פגישת עבודה כביכול בלובי – ועליה לחדרו של הנשיא, שמקבל את פניה בשלבי התפשטות.

מצטער רבותי – לי משהו לא נראה סביר – בכל הסיפור הזה כמו סיפורה של א' מבית הנשיא, שלאחר הפסקה של חודשים רבים מגיעה כדי לבקש פיצוי כספי שנשמע כמו סחיטה.

אך מאחר שבית המשפט הכריע שקצב אשם, העונש הראוי לדעתי בנסיבות המקרה, צריך להיות מידתי ומאוזן בהתאם לאירועים והנימוקים שפרטתי לעיל – להערכתי, מאסר בפועל שינוע בין 5-7 שנים + פיצוי כספי ובקביעה של מעשה קלון – הוא ראוי בנסיבות לאור עמדת השופטים בהכרעת דין.

בכל מקרה, כל עונש שיוטל – הנשיא קצב צריך להלין רק על עצמו ועל החלטתו הנמהרת, לא לקבל את הסדר הטיעון הפנטסטי שהוצע לו.

הערות והרהורים בענייני משפט קצב

1.    גזר הדין נקבע לתאריך 8.3.11 – יום האשה הבינלאומי. האם מדובר בתאריך תמים, או תכנון מוקדם או יש בכך אמירה מקדימה לעונש.

2.    במהלך כל המשפט, הסיקור והראיונות גם מצד המתלוננות – לא קיבלתי תשובה מספקת, איפה היתה הגאווה האישית, השמירה וההגנה על גופן על מעמדם על אישיותן הנשית – איפה זה נעלם.

3.    השפיטה ע"י התקשורת – מגיעה גם לעונש ולפי האמור בראיונות והתכניות השונות – יש לתלותו, לסרסו ולשכוח אותו בכלא.

 

הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר מדריך בקורס קציני שריון, ראש לשכה של האלוף טל, פרקליט צבאי, יועץ משפטי ביו"ש וברצועת עזה, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז, משנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות ופרשן משפטי בהווה.

אברהם פכטר
הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים
הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים
אברהם פכטר
המתמחה במשפט פלילי צבאי וציבורי והיה בעבר מדריך בקורס קציני שריון ראש לשכה של האלוף טל, פרקליט צבאי יועץ משפטי ביש"ע שופט צבאי בדר' סא"ל סגן פרקליט מחוז משנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות ופרשן משפטי
תל-אביב
03-6990619
חוק ומשפט - פלילי
תאריך: 23/2/2011
 


מאמרים נוספים בתחום חוק ומשפט - פלילי

השפעת רישום פלילי על גיוס בני נוער לצבא / שולמית קהלת-אורן
ל, תיק פלילי פתוח מביא להקפאת תהליך הגיוס לצה"ל עד לסגירתו או לסיום המשפט. שלטונות צה"ל בוחנים כל מועמד לגיוס, בעל רישום פלילי, באופן אישי כאשר ובהתאם לקריטריונים שונים. צה"ל מקבל ממשטרת ישראל מיד
טופס אזהרה קטין וטיפול מותנה (ט.מ.) / שולמית קהלת-אורן
הדוגמא המובהקת לייחודיות עבודת המשטרה עם קטינים הינו הליך טיפול מותנה (ט.מ.) אשר מטרתו חקירת הקטין במשטרה תוך הימנות מקיום רישום פלילי נגדו.
המשפט הפלילי – פסול ככלי ניגוח פוליטי / אברהם פכטר
קולות רבים, מפי פרשנים, מומחים לרגע, פוליטיקאים ובעלי עניין פוליטי, בוחשים בתקשורת ודוחפים לחקירה פלילית בפרשת הנסיעות של ביבי-שרה.
היכולת של עורך דין פלילי להשפיע / עורך דין
עורך דין פלילי מקצועי, והיכולת של עורך דין פלילי להשפיע.
סגירת תיקים בעבירות של תקיפת בן זוג / שולמית קהלת-אורן
כתבי אישום רבים מוגשים נגד גברים אשר מואשמים בתקיפה ובאיומים של בת זוגם – רעייתם או חברתם לחיים. המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט מייחסים חומרה רבה לעבירות אלימות במשפחה (אלמ"ב)
תקיפה הדדית – טענת הפלייה נגד ההחלטה להגיש כתב אישום נגד צד אחד בלבד / שולמית קהלת-אורן
פעמים רבות מתרחש אירוע אלים בו שני הצדדים לוקחים חלק, כלומר – משתמשים באלימות. ישנם מקרים בהם צד אחד מתחיל ודווקא נגד הצד השני ש"רק" הגיב, מוגשת תלונה במשטרה ומוגש כתב אישום.
מהולי-לנד – להולי-שיט / אברהם פכטר
המשטרה סיימה את חקירתה בפרשה הסבוכה והמפותלת הנקראת "פרשת הולילנד" – בניית המפלצת הנדל"נית על רכס הרי ירושלים.
עורך דין פלילי / nir בן יוסף
המאמר עוסק בעורך דין פלילי ותלונות שווא. יש כיום לא מעט תלונות שווא וכל עורך דין פלילי צריך להכיר את האפשרות הזו, שמדובר בתלונת שווא שהוא צריך להיות מודע לה. עורך דין פלילי צריך למצוא את הפתרונות .
העונש הראוי – לנשיא קצב / אברהם פכטר
נשיא שמורשע באונס – לא יאומן כי יסופר. עוד פרשה שישראל לא צריכה להתגאות בה. ככל שמעמדו של איש ציבור גבוה יותר – נפילתו אמנם קשה וכואבת יותר, אך גם אחריותו, כבודו ומעמדו מחייבים יותר.
באילו מקרים מותר לחקור ילד ללא ידיעת ההורה? / שולמית קהלת-אורן
הורים לילדים שנמצאים בגני ילדים ובבתי ספר עליכם לדעת: ילדכם עשויים להיחקר על ידי חוקרי משרד הרווחה או חוקרי משטרת ישראל - ללא ידיעתכם !