מחלת קדחת קרציות בכלבים
קדחת קרציות היא מחלה הפוגעת בכלבים ונגרמת ע"י חיידקים מסוגים שונים או טפילי דם. בארצנו, אפשר למצוא מספר סוגים של חיידקים או טפילי דם אשר יכולים לגרום לקדחת קרציות בכלב. בישראל, הגורם העיקרי למחלת קדחת קרציות בכלבים הוא חיידק ששמו "ארליכיה קניס".
קדחת קרציות אשר נגרמת על ידי ארליכיה קניס נחשבת נפוצה יותר כשמזג האוויר מתחמם. מסיבה זו בד"כ מרבית המקרים המגיעים למרפאות וטרינריות הם בקיץ.
למחלה יש שתי צורות:
קדחת קרציות אקוטית –למעשה מדובר בשלב הראשון של המחלה בו הסימנים מופיעים באופן מהיר ופתאומי . הכלב הופך חלש ואפאטי, טמפרטורת גופו עולה (חום), בחלק מהמקרים הוא יסרב לאכול, נראים שטפי דם על העור והחניכיים, ולעיתים נראה דימום מהאף (מקרים של דימום מהאף יכולים להיות חמורים מאוד עד מצב הדורש מנת דם!).
טסיות הדם הן חלק מהמרכיבים בקרישת הדם, במחלה זו רמתן יורדת בצורה משמעותית ולכן נגרמים דימומים.
בחלק מהמקרים המחלה תעבור בעצמה, לעיתים היא תפגע בכלב בצורה קשה יותר ובחלק מן המקרים הבעלים אפילו לא ישים לב שהכלב היה חולה.
בשלב זה התגובה לטיפול היא טובה וברוב המקרים הכלב מחלים ללא כל סיבוכים.
במקרים לא מטופלים או במקרים בהם מערכת החיסון של הכלב לא מצליחה להתגבר על החיידק יתכן מעבר לצורה השנייה של המחלה, הצורה הכרונית.
קדחת קרציות כרונית - שלב זה מגיע לאחר שהכלב היה נשא של המחלה לאורך זמן ומערכת החיסון שלו לא הצליחה להתגבר על החיידק.
בשלב זה נגרמת פגיעה במח העצם והכלב לא מסוגל לייצר את תאי הדם.
בשלב נגרמים אנמיה (בשל ירידה במספר תאי הדם האדומים), שטפי דם (בשל ירידה בטסיות הדם) ומחלות נלוות אחרות (בשל ירידה ברמת תאי הדם הלבנים אשר אמורים להילחם בזיהומים).
הסימנים הנראים בשלב זה: חולשה וירידה במשקל, חום, חוסר תיאבון, בשלבים מתקדמים הוטרינר יבחין בריריות חיוורות בשל האנמיה,. לעיתים נראים גם שלשול דמי והקאות.
במקרים נדירים יותר נראים סימנים הכוללים בצקות, דלקות עיניים או צליעות.
אבחון קדחת קרציות בכלבים?
הוטרינר יחשוד באפשרות המחלה לפי ממצאי הבדיקה הגופנית. שילוב ממצאים הכוללים שטפי דם, הגדלת קשרי לימפה, חום ולעיתים הגדלה של איברים הבטן כגון הטחול, יגרמו לוטרינר לחשוד בכך שהכלב סובל מקדחת קרציות.
אבחון של קדחת קרציות דורש בדיקות דם שונות:
בספירת דם הוטרינר יגלה ירידה בטסיות הדם. מאחר ובארצנו הסיבה העיקרית הגורמת לירידה במספר הטסיות היא קדחת קרציות, ממצא יחשיד מאוד למחלה.
הבדיקה הבאה אשר תבוצע ע"י הוטרינר היא בדיקה לקיום נוגדנים כנגד החיידק הגורם לקדחת קרציות (ארליכיה קניס). היתרון העיקרי של הבדיקה היא שהתשובות לה מגיעות תוך שעות עד יום אחד.
אם רמת הנוגדנים בכלב היא גבוהה, הדבר יאפשר להניח, בסבירות גבוהה, שהכלב סובל מקדחת קרציות. החיסרון של הבדיקה שהיא מלמדת שהכלב נחשף למחלה ולא בהכרח שמחלת הכלב הנוכחית היא אכן קדחת קרציות. לכן, לשם הוכחה סופית, או במקרים בהם הכלב אינו מגיב לטיפול הוטרינר ישלח דגימת דם למעבדה הבודקת את קיום החיידק עצמו בגוף הכלב.
זוהי בדיקה טובה אך התשובות לה לוקחות מספר ימים. מסיבה זו, ההעדפה של חלק מהוטרינרים היא להתחיל לטפל לפי הסימנים שנראו בבדיקה הגופנית ו/או בבדיקות הראשונית ולא לחכות לתשובת המעבדה.
מהו הטיפול בקדחת קרציות?
הווטרינר ייתן אנטיביוטיקה בשם דוקסילין למשך עשרים ואחת יום.
בחלק מן המקרים יש צורך במתן סטרואידים (בעיקר במקרים בהם אין תגובה לטיפול הראשוני) או אפילו מנות של רכז תאי דם (במידה והכלב סובל מאנמיה חמורה).
אם הכלב אינו מגיב לטיפול למרות שהגיעה אבחנה חד משמעית, המלצת הוטרינר תהיה על בדיקות דם נוספות בכדי לבחון האם הכלב נגוע, במקביל, במחלה נוספת (דוגמת טפילי דם אחרים המועברים ע"י קרציות).
במקרים של קדחת קרציות בשלב הכרוני, המחלה לא תמיד תגיב לטיפול של הוטרינר ולא תמיד ניתן לעזור לכלב.
כיצד מועברת קדחת קרציות?
המחלה מועברת ע"י קרציות (בישראל, הקרצייה אשרה מעבירה את המחלה נקראת קרציית הכלב החומה). דרך נוספת (נפוצה הרבה פחות) להדבק בקדחת קרציות, היא קבלת עירוי דם נגוע בחיידק הגורם למחלה.
חשוב להבין כי קדחת קרציות של כלבים לא מדבקת לבני אדם. צריך עם זאת לזכור כי קרציות אשר מעבירות את המחלה יכולות להעביר גורמי מחלה אחרים אשר יכולים לפגוע בבני אדם.
כיצד ניתן למנוע קדחת קרציות?
הדרך היעילה למניעת קדחת קרציות בכלבים היא להקפיד על טיפול נגד קרציות (ע"י קולר נגד קרציות ו/או טיפוניות מתאימות, ניתן לשאול את הוטרינר לגבי החומרים השונים). במידת האפשר, מומלץ לבצעה הדברה של הקרציות מהאזור בו חי הכלב (החצר לדוגמא).
